העבודה אל-עראקיב כוללת חומרים ומסמכים היסטוריים, וגם תצלומים עכשוויים של שייח', שמציגים את רסיסי ההיסטוריה של הכפר אל-עראקיב, שנהרס ונבנה מחדש למעלה משמונים וחמש פעמים, ב"קרב [מתמשך] על הנגב", מערכה של מדינת ישראל שמטרתה לעקור פלסטינים בדואים מאזור הגבול הצפוני של המדבר. קווי התיחום המשתנים של פיסת ארץ זו - כפי שהחומרים השונים בוויטרינה מאשרים, ובכללם חוזי בעלות בקרקע, מפות היסטוריות שונות ועקבות היסטוריים של יישובים בדואיים קדומים יותר, וכן תצלומים ומסמכים שמעידים על נוכחות בדואית היסטורית וגם בהווה - התקדמו ונסוגו במהלך השנים בתגובה לקולוניזציה, עיבוד הקרקע, رעקירה, رעיור ואפילו שינויים אקלימיים. החומרים הללו הופיעו בתשובתו של איל וייצמן לסדרת פריחה מדברית של שייח', מאמר שמסתמך על תצלומי אוויר היסטוריים, מידע עכשווי שהופק בעזרת אמצעי חישה מרחוק, תכניות ממשלתיות, עדויות בבתי המשפט ודיווחי נוסעים בני המאה התשע עשרה, וחוקר את אזור הגבול הצפוני של הנגב כ"קו חוף" ששינויי אקלים וסכסוך פוליטי שלובים זה בזה עמוקות לכל אורכו. שיתוף הפעולה בין שייח' לוייצמן, שפורסם תחת השם  The Conflict Shoreline: Colonization as Climate Change in the Negev Desert  הוגש כמוצג ראייתי לוועדת האמת לחקר מאורעות 1960-1948 בנגב, יוזמה של עמותת זוכרות.